נתחיל בשאלה פשוטה: כמה כסף קיים במערכת?
כדי לנסות לענות על השאלה הזאת משתמשים במדד שנקרא M2. השם נשמע מסובך, אבל הרעיון פשוט: M2 מודד את רוב הכסף שהציבור והעסקים יכולים להשתמש בו בצורה יחסית מהירה.
הוא כולל בדרך כלל מזומן, כסף בחשבונות בנק, פיקדונות וחסכונות נזילים, וכסף שניתן להפוך במהירות יחסית למזומן.
ומהו M2 עולמי?
אין בנק מרכזי אחד שמודד את כל הכסף בעולם. לכן כשאנחנו רואים גרף של “M2 עולמי”, בדרך כלל מדובר בחיבור של כמות הכסף במדינות ובגושים הכלכליים הגדולים — כמו ארצות הברית, סין, אירופה ויפן.
את הנתונים ממירים בדרך כלל לדולרים ומחברים יחד. זה לא מדד מושלם: כל מדינה מודדת את כמות הכסף בצורה מעט שונה, וגם שינוי בשער הדולר יכול לגרום לגרף לעלות או לרדת. למרות זאת, הוא נותן תמונה כללית: האם כמות הכסף בעולם גדלה או קטנה?
מה קורה כשיש יותר כסף?
נניח שיש במשק עשרה מוצרים ועשרה שקלים. באופן תיאורטי, כל מוצר יכול לעלות שקל אחד. עכשיו נניח שמספר המוצרים נשאר זהה, אבל כמות הכסף גדלה לעשרים שקלים. יש יותר כסף שמתחרה על אותה כמות מוצרים, ולכן המחירים יכולים לעלות.
אותו שקל נשאר שקל, אבל אפשר לקנות בו פחות.
האם כל עלייה ב־M2 גורמת מיד לאינפלציה?
לא. הכסף שנוצר לא תמיד יוצא מיד לקניות. הוא יכול להישאר בחשבונות הבנק, לשמש לפירעון הלוואות או לעבור להשקעות כמו מניות, נדל״ן, אג״ח, זהב וביטקוין.
לכן עלייה ב־M2 יכולה להופיע בעליית מחירי מוצרים ושירותים, בעליית מחירי דירות או מניות, או פשוט בגידול בחסכונות ובפיקדונות. השאלה החשובה היא: האם אנשים באמת מוציאים את הכסף?
דוגמה מהחיים
נניח שהממשלה מעבירה כסף רב למשקי הבית. בהתחלה אנשים חוששים מהעתיד ושומרים אותו בחשבון. כמות הכסף גדלה, אך המחירים לא בהכרח מזנקים מיד.
בהמשך הביטחון חוזר ואנשים מתחילים לקנות מכוניות, לטוס, לשפץ בתים ולאכול במסעדות. אם העסקים יכולים לספק את הביקוש, הכלכלה יכולה לצמוח. אבל אם חסרים עובדים, מוצרים או חומרי גלם — המחירים מתחילים לעלות.
לכן לא מספיק לדעת כמה כסף קיים. צריך לבדוק האם הציבור מוציא אותו, האם הבנקים נותנים יותר אשראי, האם הממשלה ממשיכה להוציא, והאם הכלכלה מסוגלת לייצר מספיק.
למה מחירי נכסים יכולים לעלות לפני המחירים בסופר?
כאשר יש הרבה כסף במערכת והריבית נמוכה, משקיעים מחפשים מקום שבו הכסף יוכל לצמוח. הוא יכול לעבור למניות, לנדל״ן, לזהב או לביטקוין.
לכן אפשר לראות עלייה במחירי נכסים עוד לפני עלייה משמעותית במחירי המזון והשירותים. אנשים שמחזיקים נכסים עשויים ליהנות מהעלייה, בעוד שמי שמחזיק בעיקר מזומן עלול להישאר מאחור. המספר בחשבון לא ירד — אבל מחירי החיים והנכסים עלו מהר יותר.
מה קורה לחיסכון שלנו?
נניח שיש לנו 100,000 שקלים שאינם מקבלים ריבית. אם המחירים עולים בממוצע ב־3% בשנה, לאחר עשר שנים עדיין נראה בחשבון 100,000 שקלים. אבל כוח הקנייה שלהם יהיה דומה לכ־74,000 שקלים של היום.
מה המשמעות למשכורת ולפנסיה?
אם קיבלנו תוספת שכר של 3%, אבל ההוצאות עלו ב־5%, אנחנו מרוויחים יותר שקלים אך יכולים לקנות פחות.
גם בפנסיה לא מספיק להסתכל על המספר. אם החיסכון עלה ב־5% והמחירים עלו ב־4%, כוח הקנייה גדל בערך באחוז אחד בלבד, עוד לפני דמי ניהול ומסים אפשריים. השאלה האמיתית היא איזו רמת חיים הכסף יוכל לממן.
האם M2 יכול לחזות את שוק ההון?
M2 יכול לתת כיוון, אבל לא לומר בדיוק מתי לקנות או למכור. כשכמות הכסף והנזילות גדלות, חלק מהכסף מגיע לעיתים גם לשווקים. אך המחירים מושפעים גם מהריבית, מהכלכלה, מרווחי החברות, מחובות ומציפיות המשקיעים.
לכן M2 הוא כלי חשוב — אבל הוא אינו כדור בדולח.
השורה התחתונה
M2 העולמי עוזר להבין אם כמות הכסף הנזיל בעולם גדלה או קטנה. אם היא גדלה לאורך זמן מהר יותר מכמות המוצרים והשירותים, קיים סיכון לעליית מחירים ולשחיקת כוח הקנייה.
אבל ההשפעה אינה מיידית, ולא תמיד מגיעה קודם לסופר. לפעמים הכסף מגיע קודם למניות, לנדל״ן, לזהב או לביטקוין.
אפשר לחשוב על M2 כעל כמות המים במאגר: הוא מספר לנו כמה מים יש, אבל לא מתי יפתחו את הברז, לאן המים יזרמו וכמה מהר הם יגיעו לכל מקום.
עבור האדם הפשוט המסר ברור: שמירה על אותו מספר שקלים אינה מבטיחה שמירה על אותו כוח קנייה. תכנון פיננסי נכון מתחיל בהבנת המערכת ובמתן תפקיד ברור לכל חלק בכסף שלנו.